מחשב העל הישראלי חוזר לשולחן בעלות של 150 מיליון שקל
זהו סיפור מעט מפותל, שנגולל מיד, אבל הכותרת שלו פשוטה: ישראל מחזירה לשולחן את היוזמה לבנות מחשב-על מקומי, בגבולות ישראל, לטובת התעשייה והאקדמיה ובתקציב לא מבוטל. מדובר במחשב שיתמוך ביישומי בינה מלאכותית - מבוסס מעבדי GPU ופרויקט שעלותו בין 150 ל-200 מיליון שקל. הקול הקורא למחשב עתיד לצאת בתוך חודשיים-שלושה, וכל זה - חדשות טובות בסך הכל.
עכשיו בפירוט: סיפרנו מתחיל בראשית 2020 אז מתכנסת ועדה לאומית לעניין הבינה המלאכותית, לבדוק האם יש כשל שוק שבמסגרתו "נדרשת התערבות ממשלתית לשם האצת תחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים" בישראל. זוהי ועדה בראשות הפרופ' ארנה ברי, שנועדה לבדוק האם ממשלת ישראל, צריכה לאמץ תוכנית לקידום הבינה המלאכותית, כפי שעשו מדינות רבות אחרות. ואם כן, איפה הכשלים, ואיפה השוק עושה את עבודתו.
הוועדה מכונסת לאור זאת שדו"חות דירוג בינלאומיים בוחנים בין היתר אם למדינה יש תוכנית אסטרטגית לקידום AI, ולישראל לא הייתה כזו, מה שפגע בדירוג שלה. תוכלו לראות כאן בדירוג המקובל של Tortoise שישראל מדורגת שביעית בעולם, עם דירוג גבוה למשל ב-Talent אבל עם ציונים נמוכים בקטגוריות ה-Government Strategy ו-Infrastructure.
מקום 7 בעולם
הוועדה מורכבת ממומחים ומגישה את מסקנותיה בדצמבר 2020. היא ממליצה על תוכנית בהיקף של יותר מ-5 מיליארד שקל ל-5 שנים. (למעשה, לישראל היו שתי וועדות AI לאומיות במסגרת חלמאות ישראלית טיפוסית אבל נניח לזה כעת).
"בוועדה הגדרנו שלושה כשלי שוק", מסביר ד"ר אביב זאבי, מי שהיה מזכיר הוועדה והינו סמנכ”ל רשות החדשנות ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות. "כשל ראשון נוגע למחסור בתשתיות, ושם נדרשת עיקר ההשקעה. כשל שני שנמצא הוא ביחס להון האנושי (הכשרה, מחקר, א"ז), וזה הוטל על ות"ת. וכשל שלישי הוגדר בחוסר של NLP ומידע גנירי בעברית וערבית". הכשל השלישי נוגע לעיבוד שפה טבעית, העדר מודלים בשפות הרשמיות של ישראל, או כפי שנכתב בדו"ח: "השקעה בפיתוח קורפוסים וכלי NLP לשפה העברית והערבית עבור התעשייה וצרכי המגזר הציבורי".
אבל הכותרת הכי סקסית מהמלצות הוועדה הייתה הצורך לבנות "מחשב על ישראלי בהיקף של 88 אלף ליבות". ועדת ברי ממליצה לפתח מחשב כזה, HPC זה המינוח המקצועי (High-performance computing) בהתאם לגידול המעריכי בכמויות הדאטה בעולם, הצורך באימון מודלים, המעבר לשימוש בשבבי GPU, ובהתאם למה שעשו מדינות אחרות (יפן, ארה"ב, סין, איטליה, שוויץ ועוד). כך נכתב:
"הגישה השלטת הינה לרוב בניית מרכזי חישוב במודל ממשלתי, ציבורי או איזורי, אשר מאפשרים חישובים מורכבים לאקדמיה ולתעשייה, לצד בניית מרכזי מחקר בנושאי חישוב אשר יעודדו חדשנות וינגישו יכולות חישוב מתקדמות לכלל המשתמשים. בארץ אין מרכז חישוב על לכן נוצר פער גדול בין ישראל לעולם".
Carlos Jones/ORNL CC BY 2.0
הוועדה מעריכה את עלות המחשב בכ-270 מיליון שקל וכבר בעבודה לא מוסתר שיש עניין ל"מערכת הביטחון" במחשב, ולמעשה מפא"ת (מנהלת של משרד הביטחון שאחראית על פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) מעורבת לאורך כל הדרך בפרויקט הבינה המלאכותית.
אלו ימים יותר טובים בישראל, בכל היבט, והמחשב מקבל תקצוב במסגרת התקציב (טיוטת חוק ההסדרים) ובנובמבר 2021 מדווח כך כלכליסט: "...אחרי העברת תקציב 2021 הבוקר אנשי הטכנולוגיה הישראלים יכולים לחייך מעט. בתוך חוק ההסדרים שעבר יש תקציב משותף לרשות החדשנות ולמפא״ת על סך 290 מיליון שקל לטובת פרויקט מחשב-על הישראלי, שעד כה היה קצת בגדר חלום…".
אלא שבין התקצוב לבין היישום מתגלים פערים משמעותיים וביוני האחרון קוראת כותרת בדהמרקר: "המדינה משנה כיוון – וזונחת את התוכנית להקים מחשב על לאומי". מסתבר שבתהליך האיפיון של הפרויקט עלו דרישות שונות לגבי המחשב משחקנים שונים. "ניתחנו את קהלי היעד והצרכים והבנו שנכון להפריד את הפרויקט לשלוש קהלי יעד וצורך", מסביר זאבי.
מ-1 יוצא 3
המדינה כאמור נסוגה מפרויקט גרנדיוזי אחד ומחליטה לחלק את הפרויקט לשלוש. "חלק ראשון זו מעבדה שאפשר לנסות בה טכנולוגיות ברמת החומרה והתשתית", מסביר זאבי. "המעבדה נוסדה עבור מי שצריך גישה פיזית למחשב-על, כדי לבחון מעבד חדש, או זיכרון חדש או רכיב תקשורת, או תוכנה תשתיתית. זה יכול להיות אפילו כבלים או טכנולוגיית קירור. אם אני חוקר באקדמיה או סטארטאפ קטן - היכולת לבדוק היום מערכות כאלו היא קשה". אין הרבה מחשבי על, בעולם בכלל, וכמובן בישראל (כמה יש בישראל? זו כבר שאלה מעניינת). "אם אני רוצה למשל לעשות בנצ'מארק לביצועי שבב, זה מסובך ויקר, ולכן יצאנו לפרויקט", מסכם זאבי.
חלק זה של פרויקט מחשב העל כבר יצא לדרך. התקיים מכרז ובקיץ האחרון נבחרה להוביל את הפרויקט חברת הסטארטאפ נקסט סיליקון (NextSilicon) -חברת שבבים ישראלית, בשילוב שורה של סטארטאפים אחרים. דהמרקר דיווחו: "המעבדה תכלול טכנולוגיות מחשוב מתקדמות, כולל מעבדים מרכזיים (CPU), מעבדים גרפיים (GPU), ציוד תקשורת מהיר ועוד".
כאמור, מטרת המעבדה היא להנגיש ליזמים וחוקרים גישה לתשתיות מחשוב על שאינן נגישות דרך הענן הציבורי. הפרויקט הזה בעלות של כ-50 מיליון שקל, כשני שליש ממנו בתקציבי רשות החדשנות והיתר מהחברות השותפות שמשקיעות - ואמורות בעתיד להרוויח מאספקת השירותים לתעשייה. המעבדה בבנייה ברגעים אלו ממש, בחוות השרתים של נקסט סיליקון, בגבעתיים, היא תקום ותיכון בספטמבר הקרוב.
החלק השני של הפרויקט, הוא קצת יותר סטנדרטי. בממשלה הבינו שנוצר מחסור בכח מחשוב עבור האקדמיה והתעשייה ומחשב "לאומי" לא יפתור את המחסור או יעמוד בחזית הטכנולוגית. כמעט בהגדרה מחשבי על מסחריים יקדימו את הפרויקט הלאומי. השוק זז יותר מהר מהמדינה, בוודאי שמדובר בשוק גלובלי. בדיוק דלף סיפור טק על כך ש-OpenAI ומיקרוסופט מתכננות לבנות מחשב על בתקציב של 100 מיליארד דולר. מיליארד.
"הצורך השני שעלה הוא גישה למחשב-על באופן יותר סטנדרטי - בעיקר CPU", מסביר זאבי, "והבנו שעדיף לשכור משאבי מחשוב מספק עם חומרה רלוונטית, ואנחנו כרגע מתלבטים בין תשתית משוויץ או גרמניה". בקיצור, אם חוקר יצטרך להריץ איזה מודל ענק על מחשב שאין בישראל - המדינה תשתתף במימון הדבר הזה, במודל ענן, בלי קשר לתשתית מקומית. החלטה הסופית עם מי מהספקים תהיה ההתקשורת צפוייה בעוד כשלושה חודשים.
ד"ר אביב זאבי; קרדיט: חנה טייב
ואז, יש את נושא מחשב העל, האמיתי, המלא, המקומי. "יש ביקוש אדיר לכח מחשוב GPU", מסביר זאבי, סוג המעבד שרלוונטי יותר לעולם הבינה המלאכותית. "ומתוך הבנה שהנגישות לכח מחשוב כזה היא קשה, או יקרה מאד, וגם מתוך הבנה שיש צורך גיאו-פוליטי במחשב מקומי, החלטנו לצאת בקול קורא בקרוב לבחון את התשתית שתוכל להקצות GPU למשתמשים".
המכרז רלוונטי לחברות גדולות כמו אנבידיה או אינטל, או לחברות הדאטה סנטר, שיכולות לבנות מחשב כזה אצלן במתקנים. בכל מקרה, הזכיין יגבה כסף על השירותים. "יש ביקוש מטורף ל-GPU Hours, גם למחקר וגם ראינו סטארטאפים שנגרמו להם הוצאות מטורפות אחרי שנגמרו ההקצאות הראשוניות לכח מחשוב", זאבי אומר. הכוונה לקרדיט שספקיות הענן נותנות בתחילת הדרך לסטארטאפים. הכוונה במכרז, אם אני מבין נכון, היא לא להסתמך רק על הגויים, ושיהיה לנו כאן בארץ מחשב על, גם אם לא הכי מתקדם בעולם.
מחשב העל הישראלי יעלה בין 150 ל-200 מיליון שקל סכום שכבר מתוקצב. ברקע הדברים, ניתן להבין בין השורות, המדינה רוצה להשתמש במכרז כי ללחוץ חברות כמו אנבידיה ואינטל, שכבר מחזיקות בארץ מחשב על לצרכים פנימיים, לספק שירותים גם לחברות חיצוניות. לא בטוח שהן ירצו או יסכימו. מכרז כזה מחייב אי אפליה באספקת שירותים, וגם, תיאורטית, גישה למתחרות שלהן.
עוד ברקע הדברים, מערכת הביטחון בתמונה. הצבא, זה ברור, עוסק בכמויות דאטה גדולות, אם זה טקסט או תמונה, במיצוי מידע והבנת הקשרים מדאטה שנאסף. "ברור שיש גם מודלים גדולים לצרכים ביטחוניים", אומר זאבי בלאקוניות. ויש דברים שמערכת הביטחון לא רוצה להיות תלויה בהקצאת משאבי מחשוב של ענקית טכנולוגית, וגם יש דברים שעדיף לא להריץ על מחשב ענן שנמצא אי שם בניכר. "הצבא החליט כרגע לתת לזה מענה לרוב הבעיות אצלו בפנים, אבל הוא כן שותף לתוכנית ולאיפיון של המחשב", משיב זאבי.
תעודת עניות
בשנים האחרונות, מירוץ החימוש הטכנולוגי הפך לעניין של ממשלות ומדינות, ולא רק בגלל סיבות כלכליות, אלא גם בשל הקשר בין טכנולוגיה ועליונות צבאי. מדינות מתחרות ומקדמות תוכניות לאומיות עתירות תקציבים בנושאים כמו קוונטום, בינה מלאכותית ושבבים. לאור זאת, נושא מחשב העל הגיע בשבוע שעבר לכנסת, בוועדה מיוחדת לענייני בינה מלאכותית, שהובילה חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. בוועדה נכחו מומחים מתחום הביטחון כמו גם אנשי תעשייה. דהמרקר דיווחו על דיוני הוועדה:
"...מייסד מלאנוקס איל וולדמן, שדיבר אף הוא בוועדה, קרא לשינוי כיוון מהותי ולהשקעה נרחבת בהרבה בתשתיות המחשוב הנדרשות לבינה מלאכותית. 'זאת תעודת עניות שלישראל אין נציג ברשימת מחשבי העל החזקים בעולם, זוהי תשתית הכרחית וצריכה להיות מטרה. אני ממליץ שמחשב כזה ינוהל על ידי גוף חצי מסחרי ושהשימוש בו יהיה בתשלום, כך שהוא יחזיק את עצמו מבחינה כלכלית. פעם בשלוש שנים קונים מחשב חדש והישן עובר לשימושי אקדמיה', אמר".
אורית פרקש הכהן; קרדיט: ינאי יחיאל CC BY-SA 4.0
אלעד רז, הוא המייסד והמנכ"ל של נקסט סיליקון, המובילה את חלק א' של התוכנית - המעבדה הפיזית. בשיחה עם 281IL הוא מגיב בחיוב על חידוש הכוונה לבנות מחשב על כחול-לבן: "לפני שנתיים חברותאנשים לא השקיעו בציוד מחשוב שכן חשבו שתשתיות של קלאוד הן מספיקות. אבל עם התעוררות ה-AI חברות התעוררו לגלות שקיים מחסור ושיכולים לקחת להם את המשאב. דוגמא לכך היא פייסבוק שתשתיות הענן שלה 'אולקצו' מחדש לטובת OpenAI ולכן מטא החליטה לקנות 350 אלף מעבדים. היום יותר מתמיד חשוב לבנות מחשב שיהיה On-prem, שיאומן פה ויהיה זמין פה".
מבחינת היישומים שיאפשר המחשב הזה, הוא מציין למשל, סימולציות קוונטום, פיתוח גרעיני, תגליות מעולם ה-Oil and Gas, מחקר מולקולרי, מחקר אקלים ועוד. לסיכום, ככל שהממשלה הנוכחית לא תכשיל זאת - מחשב על ישראלי (שוב) בדרך.
