חשיפה: Q.ai, המונשוט מרמת גן שרוצה לקרוא את המחשבות שלכם

חשיפה: Q.ai, המונשוט מרמת גן שרוצה לקרוא את המחשבות שלכם
Photo by Norbert Kundrak / Unsplash

יש לי משיכה כלשהי למה שמכונה "דיפ-טק", חדשנות שמבוססת על טכנולוגיות עמוקות, למרות שיש בקרב המשקיעים גם הסתייגויות מהמונח הזה. כך יצא שלאורך השנים כתבתי גם על דברים כמו מחשב אופטי או הטענת חשמל אלחוטית ועוד רעיונות בקצה של הפיזיקה. וכך גם יצא שלא מזמן שמעתי לחשושים על פרויקט סודי, אי שם ברמת גן, פרויקט גדול ויומרני, עם שמות גדולים וקרנות Tier-1; ולמרות זאת, עד כה לא פורסם עליו דבר.

לחברה קוראים Q.ai או Q או Cue (ברשם החברות), הם יושבים ברמת גן וכשפניתי אליהם בעבר, ושוב כעת, הם ביקשו לא להתראיין או להגיב; "אנחנו כרגע עמוק מתחת לרדאר", מסר אחד המייסדים. אבל בשביל זה יש OSINT, ובתמיכה של כמה שיחות, אני מאמין שהצלחתי להרכיב תמונה כללית לגבי מי היא קיו ומה היא מפתחת, אך אודה מראש: יש עוד פרטים רבים שלא הצלחתי לברר והתמונה תתבהר עוד רק בהמשך.

נתחיל מהאנשים: את קיו הקימה נבחרת עילית. יונתן וכסלר, דוקטור שעבר באוניברסיטה העברית, בויצמן ובאוקספורד - הוא פאונדר וה-CTO של החברה. וכסלר היה קודם באורקם ויש לו רקע בבינה מלאכותית וראייה ממוחשבת. פאונדר שני ו-COO הוא אבי ברליה, גם הוא PhD מויצמן שעבד כמה שנים בפרויקט SpaceIL, וניסה להנחית חללית על הירח. המנכ"ל של קיו הוא אביעד מייזלס, בעל תואר שני מויצמן וממייסדי פריים סנס. מייזלס הוא יזם סדרתי, עם שורת פטנטים שרשומים על שמו ומכהן גם כמייסד והיו"ר של עוד שתי חברות: Bionaut Labs, חברת ביוטק, ו-Imagene Foods, חברת פודטק (מגניבה בפני עצמה).

דגם הגשושית
TaBaZzz; CC BY-SA 4.0

רשימת הקרנות מאחורי החברה, גם היא חריגה מאד. מאתר החברה ניתן לראות כי בקיו השקיעו כבר: קליינר פרקינס (אחת מהקרנות המפורסמות בעולם), גוגל ונצ'רס, Exor ונצ'רס, קורנר ונצ'רס, Matter ונצ'ר פרטנרס וקרן ההשקעות של משפחת שוסטרמן. האחרונה סיפור בפני עצמה כי בשקט בשקט, הקרן הזו, בהובלת שיר מרום כאן בישראל, השקיעה כבר בשורה של חברות כמו נקסט סיליקון, Immunai, סימפלי (לשעבר ג'וי טיונס), Navina ועוד חברות. אבל הם לא הסיפור שלנו היום... לצד רשימת הקרנות המפוארת הזו, הנוכחות הישראלית היא של קרן אלף שתומכת בחברה מראשית דרכה - השקעה של אדן שוחט. עוד פיסות קטנות בבעלות יש גם לסמסונג Next. 

מה Q עושה

אוקי, חפרתי, אבל מה בעצם קיו עושה?  "...הם טוענים שיש להם טכנולוגיה שיכולה לתרגם מחשבות לקול - מחשבות לטקסט", סיפר משקיע מוכר בשוק, "הם טוענים שהם יכולים להסתכל על הפנים, על האוזניים, ולהבין מה אתה חושב ורוצה מבלי שתצטרך לדבר. הם רוצים לבנות ברנד של אוזניות. במקום שתדבר עם סירי, תחשוב את זה...", אמר.

הסלוגן של החברה (בזמן האחרון סלוגנים הם תחום עניין מרכזי שלי…) הוא Sound your mind ובאתר החברה נכתב סלוגן קצת אחר: Speak Volumes without saying a word. וכן: "בעידן בו תקשורת היא הכל, מצאנו דרך לקחת אותה לשלב הבא באופן רחב-פס, פרטי, נגיש, רב לשוני, ואף מעבר לזה", נכתב בעמימות מכוונת. "הבילוגיה יכולה לקחת אותנו עד שלב מסויים, Q תעשה את היתר". בקיצור, נמנעתי מלכתוב את זה עד כה, אבל החזון של קיו הוא סוג של קריאת מחשבות, עם כל הכוכביות הנדרשות.

מסקרן? בוודאי. דרך גוגל הגעתי לעמוד ה-Pitchbook של החברה ומעמוד הפיצ'בוק לרשימת הפטנטים של החברה. תראו בעצמכם אבל שמות הפטנטים מבטיחים הפעלה, הבנה, תמלול (!) וזאת על בסיס כוונה בלבד, שהמכשיר מבין כפי הנראה מתנועות זעירות בפנים. 

אתר הפטנטים האמריקאי פתוח לציבור אך דפי הפטנטים של החברה פרושים על עשרות עמודים עם תרשימים שקשה לצלוח. אבל בהחלט כתוב בהם שהמכשיר, שנראה כמו אוזניות בלוטות' של פעם, ידע לזהות תנועות בפנים ומשם לחלץ משפטים: Sequence of words associated with silent speech. מוסבר ש-Silent speech קורה על בסיס הכוונה לומר משהו, גם בלי להוציא אוויר דרך מתירי הקול ואפילו בלי לפתוח את הפה.

מדובר במסמכי הפטנט גם על השלמת מילים במשפט, מה שמחשבים עושים כבר די טוב, וכמובן: שימוש ברשתות נוירונים. אבל מה זה אומר בדיוק? לצערי אין לי הבנה עד הסוף אילו סוגי אינפוט קיו יודעת או מתיימרת לקלוט על בסיס מחוות פיזיולוגית מינוריות. אבל הנה לינק לפטנט, אחד מהם, ואיור של המוצר. תודו שזה Wild.

מנסח החברה ברשם החברות אפשר להבין שקיו השלימה שני סבבים: סיד ו-A אבל עוד משהו שלא הצלחתי לברר הוא כמה כסף קיו גייסה עד כה. בפיצ'בוק כתוב 24 מיליון דולר -  לא אתפלא אם המספר גבוה יותר. ממספר סיבות: ראשית, בשל רשימת הקרנות הארוכה והמרשימה. אלו לא חבר'ה שבאו לשים צ'ק של 100 אלף דולר. שנית, מספר העובדים. לפי לינקדין לקיו יש כ-50 עובדים. יש שם נתח גבוה של בעלי תארים מתקדמים, אנשי בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת, ונכון לעכשיו עוד שורה ארוכה משרות פתוחות. זה יקר. ובכלל, חברה שעושה תוכנה, וחומרה, וטכנולוגיה עמוקה, ו(כנראה)רוצה להקים גם מותג צרכני - צריכה הרבה מאד כסף. עניין שלישי הוא התזמון. קיו נרשמה רשמית כחברה בתחילת 2022 אבל בפועל החלה לפעול עוד קודם, זאת אומרת, בתקופת הבועה.

יש לנו גם רפרנס לא רע. במאי האחרון נחשפה לעולם חברת Sightful הישראלית, שמפתחת מעין מסך לפטופ במציאות רבודה. החברה הוקמה על ידי יוצא אחר של פריים סנס - טמיר ברלינר. גם היא רוצה לייצר מוצר צרכני שמגדיר מחדש את איך שאנחנו צורכים מחשוב וגם היא גייסה כסף מהקרנות אלף וקורנר. הרבה קווי דמיון, רק שסייטפול גייסה עד כה סך הכל 61 מיליון דולר - מה שאולי מרמז להון ש-Q גייסה כבר או תידרש לו בהמשך.

סיכום ומסקנות

לסיכום, מקווה שהצלחתי לשפוך קצת אור על פעילות q.ai, אבל אפשר לפתח עוד מספר תתי דיונים. אם נסתכל בהיסטוריה הרחוקה, פריים סנס נוסדה בשנת 2005 (פליאולית עליון במנוחי טכנולוגיה) עם החזון לשנות את ממשק האדם עם המכונה על בסיס מחוות גוף טבעיות. זה היה חזון גדול, ואני ממש ממליץ לצפות בסרטון הישן הזה בו מייזלס מסביר איך בעתיד נצביע כדי להעביר ערוץ בטלוויזיה או לשלוח את הרומבה לשאוב את הרצפה.

פריים סנס במידה רבה הצליחה: כידוע החברה נכנסה לתוך ה-Kinect של מיקרוסופט ואז ב-2013 נרכשה על ידי אפל ב-350 מיליון והיום היא משמשת במצלמת העומק של האייפון (יישום ה-FaceID  מבוסס על זה, למשל). אבל במובן אחר, החזון של מייזלס לא התממש, ואנחנו לא מתקשרים עם מחשוב באמצעות מחוות גוף. הקינקט הופסק, וכך גם המתחרה של נינטנדו (Wii U). במקום זה, דברים אחרים קרו בממשק בן אדם למכונה, הי סירי, אבל גם זה במידה מוגבלת. אנחנו עדיין מתקשרים עם מחשוב בעיקר דרך מקלדת, עכבר וטאץ'. אבל יזמי פריים סנס לא ויתרו על שכלול החיבור בין אדם ומכונה. כאמור ברלינר לקח את זה לכיוון המציאות הרבודה, ומייזלס לכיוון... אחר, נועז אף יותר.

מקור: ויקיפדיה. CC BY-SA 4.0

דיון שני שאפשר לפתח הוא על קרן אלף. קרנות הון סיכון הן עסק, ובכן, מסוכן. אבל גם בין הקרנות נראה שאלף לקחו את זה לקצה של סקאלת הסיכון-סיכוי. יש להם (ובעיקר לשוחט) חיבת סיכון של ספורטאי אקסטרים: הם משקיעים בקריפטו, הם משקיעים בחומרה, הם משקיעים בדיפ טק והם משקיעים בקונסיומר - כל מה שנחשב No No אצל רוב הקרנות. 

וזה אומר להיות מוכנים גם למחיקות גדולות. שנזכיר שמות? פרויקט הקריפטו Colu שנסגר. מיזם החנויות הניידות Santa שנסגר. לחברת המחסנים הרובוטים Fabric גם הולך קשה. גם ההשקעה ב-Frank התבררה כסיפור לא נעים, אבל אולי זה לא קשור. וכעת, כאמור, יש לקרן לפחות שתי חברות מונשוטס לגמרי בתחום הדור של הבא של המחשוב - אולי הן יצליחו ואולי לא. אבל אם הן יצליחו, הן ישנו את העולם.

זהו להפעם. מחשבות? ביקורת? משהו חשוב שהוחמץ? אשמח לשמוע.

Read more

החברה הישראלית שמפתחת CRM ל-OnlyFans - ומגלגלת מיליונים

החברה הישראלית שמפתחת CRM ל-OnlyFans - ומגלגלת מיליונים

יובל ואמיר עשו את המסלול ה"רגיל". הם שירתו ב-8200 מספר שנים, השתחררו מהצבא ועבדו בחברות טק גדולות - בעיקר סביב עולמות הסייבר וה-B2B. אבל באיזשהו שלב שאפו לעשות משהו משל עצמם, ביחד. "אנחנו חברים מאד טובים. לפני שלוש שנים, סביב הקורונה, גלגלנו רעיונות. עבדנו הרבה עם

By Amitai Ziv
התיזה עבור Hard Tech

התיזה עבור Hard Tech

ב-2011 פרסם מארק אנדריסן, מאנשי הון הסיכון הבולטים בעולם, את המנפיסט הכה מפורסם שלו: Software is eating the world. הוא ביקש לטעון שתוכנה ואפליקציות ישתלבו בכל תחום ותחום בחיים שלנו. הוא צדק. העולם חווה גאות ענקית בתוכנה, בעיקר דרך מודל עסקי של תוכנה כשירות, ומיליארדים של ערך נוצרו בעולם -

By Amitai Ziv
מחשב העל הישראלי חוזר לשולחן בעלות של 150 מיליון שקל

מחשב העל הישראלי חוזר לשולחן בעלות של 150 מיליון שקל

זהו סיפור מעט מפותל, שנגולל מיד, אבל הכותרת שלו פשוטה: ישראל מחזירה לשולחן את היוזמה לבנות מחשב-על מקומי, בגבולות ישראל, לטובת התעשייה והאקדמיה ובתקציב לא מבוטל. מדובר במחשב שיתמוך ביישומי בינה מלאכותית - מבוסס מעבדי GPU ופרויקט שעלותו בין 150 ל-200 מיליון שקל. הקול הקורא למחשב עתיד לצאת בתוך חודשיים-שלושה,

By Amitai Ziv
הון סיכון ועתיד העולם

הון סיכון ועתיד העולם

לעיתים נדירות קורה שאתה נתקל בטקסט שגורם לך לעצור באמצע ושנייה לנשום, להרהר בדברים. זו הייתה החוויה עבורי עם הטקסט שפרסם לאחרונה פקי מק-קרומיק בבלוג שלו תחת הכותרת: Venture Capital & Free Lunch. הון סיכון וארוחה חינם. כותרת המשנה של הטקסט היא Why Venture Capital is the Best Asset Class

By Amitai Ziv