היזם שרוצה להמציא מחדש את מצלמת הסמארטפון, שוב

היזם שרוצה להמציא מחדש את מצלמת הסמארטפון, שוב

בבוקר 22 בספטמבר, יום ההשקה החגיגית, מיהר היזם זיו אתר לרכוש אייפון 15 פרו-מקס. "עמדתי בתור עם כל המשוגעים", הוא מספר. אתר הוא לא מעריץ שרוף של אייפון, למרות שעבד כמה שנים טובות באפל. גם לא היה דחוף לו לשדרג את הנייד; המטרה הייתה לגמרי אחרת: "רצינו להראות שבאותה מצלמה בדיוק אפשר להוציא תוצאה יותר טובה".

מהאפל סטור מיהר אתר למעבדה הקטנה שבמשרדי החברה שלו, Glass Imaging, שיושבת בעמק הסיליקון. "עשינו אימון מהיר למערכת ובאותו בערב כבר פרסמנו חלק מהתוצאות". אתר העלה לחשבון הלינקדין שלו שלוש צמדי תמונות - הימנית מהאייפון 15 פרו-מקס והשמאלית, אחרי עיבוד תמונה שעשתה החברה. קצת קשה להאמין, אבל התוצאות מדברות בעד עצמן - התמונות שגלאס הן מפורטות יותר, חדות יותר, צבעוניות יותר - ממה שמוציא האייפון - אחת ממצלמות הטלפון הטובות בעולם, יש שיגידו הטובה ביותר.

בפוסט לינקדין אתר הסביר: "האייפון הגיע היום לחנויות עם מצלמה מדהימה של 120 מ"מ. הצוות שלנו בגלאס לא יכול היה לחכות לבחון זאת. החלטנו לאתגר את היכולות ואימנו Neural Network שמחליפה את תהליך עיבוד התמונה במכשיר. חכו לדו"ח המלא אבל הנה הצצה לתוצאות", כתב והדגים, עם שלושת צמדי התמונות. 

גלאס היא חברת סטארטאפ אמריקאית, עם נגיעה ישראלית. החברה פיתחה פתרון AI שמתאים את עצמו למצלמה, מתקן עיוותים בעדשה, מנקה רעש בתמונה ומציג תמונה, ובכן, טובה יותר. "יש היום דבר שנקרא Deep learning או רשתות נוירונים, שמאפשרות לך לעשות דברים שמאד קשה לעשות בצורה חישובית רגילה, אבל אם מראים למכונה מיליארדי מקרים, היא יכולה לגלות עקביות בין תמונה לתמונה", מסביר אתר, "אלו דברים שלא יכולנו לעשות לפני שנתיים שלוש אבל היום אפשר כבר להריץ את זה בתוך הטלפון".

אתם ממציאים באמצעות AI דברים שאינם קיימים על בסיס תמונות עבר?

"לא. אם תצלם קו ותעשה זום לתמונה - תראה שיש לו כל מיני זיגזגים. זה רעש. אנחנו יודעים שיש קו על הניר ורוצים שגם אתה תראה קו, אבל אין פה עניין של דמיון או המצאה. התיקונים הם ברמת חלקי פיקסלים - להוריד רעש בצורה נקייה".

אתר מסביר שזה לא רק אלגוריתמיקה אחרת, אולי טיפה יותר טובה מהקיים, אלא כל שיטת הטיפול בתמונה שגלאס מציעה היא חדשה: "הדרך הרגילה היא שיש עדשה, שלוקחת את האור מהנוף, משליכה אותו על הסנסור ואז המידע הזה מעובד". בעיבוד תמונה מסורתי, אחרי הסנסור יש המון חבילות תוכנה מקובלות, אחת שמתקנת פיקסלים פגומים, אחרת עושה איזון צבע (White balance), חבילת תוכנה אחרת מסירה רעשים או מתקנת נימה סגולה (Purple fringing). יש גם 'בלוקים' של תוכנה שאחראים לאיחוד תמונות וכן הלאה. ורק אחר כך, ורק חלק מהטלפונים המודרניים (של אפל וגוגל למשל) יפעילו גם AI על התמונה. "מה שחדשני בגלאס ש-100% מהעיבוד נעשה ב-AI. אנחנו לוקחים את הדאטה ישר מהסנסורים והאלגוריתם מייצר את התמונה הסופית". מסביר אתר, "איחוד תמונות, הסרת רעש, תיקוני צבע, הכל נעשה בבינה מלאכותית. אנחנו מאמינים שהעולם ילך לשם - פשוט לקחנו גישה של 'בוא נלך לסוף התהליך'", הוא אומר. 

מימין, עיבוד תמונה של GlassAI

גלאס מפתחת נכון לעכשיו שלוש חבילות תוכנה. הראשונה מכונה סופר רזולוציה. "נניח יש לך מצלמת 12 פיקסל בטלפון. אפשר לצלם כמה תמונות ולמזג אותן ולהעלות את הרזולוציה, אבל ממש, להגדיל את מספר הפיקסלים. זה מכונה סופר רזולוציה". פתרון שני מאפשר צילום בחושך או בתנאי אור חלקיים. והשלישי - HDR - תכונה בטלפון שמשתמשת במספר חשיפות צמצם לחלקים שונים בפריים, שהם עם תנאי אור אחרים (צל, שמש). מתאים למשל בצילום עם אור אחורי או שקיעה, בלי לשרוף את שאר התמונה. 

"אלו מוצרי התוכנה, הדלת הראשונה שלנו לשוק, עם Time To Market מהיר יחסית. יש לנו שיתופי פעולה עם יצרנים במזרח ובשנה הבאה ממוצרי התוכנה יהיו בכמה טלפונים בשוק", מתאר אתר. "יצרן יוכל להחליט אם לעדכן את התוכנה ללקוחות קיימים OTA (התקנה מ"האוויר", א"ז) או לכלול אותה בטלפון הבא". 

למה להתחיל דווקא בסין? אלו לא מכשירים נחותים ביחס לאפל, גוגל-פיקסל או סמסונג?

"אני לא מסכים איתך. יש לנו פה במשרדים טלפונים של Oppo, שיאומי ויצרנים סינים אחרים וחד משמעית המצלמות שוות או טובות מבחברות שהזכרת", משיב אתר, "הדרך שבה הם עושים את זה באמצעות חומרה מפלצתית ומכשיר יותר עבה. אבל זה נכון שהסינים יותר חזקים בחומרה ויותר חלשים בתוכנה ומהבחינה הזו אנחנו באים להם בזמן טוב עם פתרון, אבל צריך להציג 'דלתא' גדולה". הכוונה היא הפרש מורגש בתוצאה כדי לשכנע למכור. "הסינים לא אוהבים לשלם, זה אתגר, אבל אני מציג להם איך בתוכנה של כמה דולרים, הם יכולים לחסוך חומרה של עשרות דולרים". מצלמה, אולי כדאי להסביר, היא אחד הרכיבים היקרים בעלות החומרה של טלפון חכם, מיד אחרי המסך והמעבד, ומהווה כ-20% מהעלות הגולמית של המוצר - במכשירי דגל סינים לעיתים גם משמעותית יותר.  

בחזרה לעדשה אחת

אבל מוצרי התוכנה הם כאמור אבן הדרך הראשונה ב-Road map השאפתני של גלאס, ואם התוכניות שלה יצאו לפועל - מכשיר הטלפון שלכם יראה אחרת עוד כמה שנים. "אם יש לך רשת ניורונים, קופסת קסמים, שיודעת לשפר את התמונה, זה מוריד את האילוצים מהחומרה", טוען אתר. 

זאת אומרת, אם מלאכת יצירת התמונה מתחלקת באיזשהי חלוקה - חומרה מול תוכנה, והיום עם דגש על החומרה, גלאס מציעה לשנות את האיזון ולהעביר עוד מהנטל לתוכנה. "כל המאיצים של רשתות ניורונים נהיים יותר חזקים ואפשר להנות מהרעיון הזה עד הסוף. אנחנו רוצים לתכנן מצלמה חדשה מקצה לקצה, מערכת שלמה". מספר אתר. 

תסתכלו בגב הטלפון שלכם תראו מצלמה עם 2-3 עדשות. אחת מהן נקראת Wide, וזו המצלמה ה"רגילה", X1. יש עוד מצלמה שמכונה Ultra-wide, שהיא לצילום בזווית רחבה. ויש עוד מצלמת טלה: עם זווית צרה אבל קירוב" בד"כ של X2. ובחלק ממכשירי הדגל יש שתי עדשות טלה. זה הרבה חומרה. אתר חושב שאפשר להיגמל מזה: "אפשר לצמצם מ-3 מצלמות לאחת או שתיים. הרעיון הוא להכניס עדשה גדולה (אבל דקה), ונהפוך את הטלפון למצלמה מקצועית - אתה לא תוכל להבדיל". זה המשחק הארוך של גלאס, לתכנן את המצלמה של הסמארטפון לגמרי מאפס - חומרה ותוכנה, זכוכית ו-AI. אם אתר צודק, בעוד כמה שנים הטלפון שלכם הולך להיראות אחרת, וכשתסתכלו בגב המכשיר תהיה שם עדשה אחת ענקית, סוג של עין, שתטפל בכל מרחקי המוקד, כל תנאי התאורה, מהירויות הצילום וכדומה.

ואם גם לא מספיק שאפתני, גלאס חושבת שאפשר לשנות את עולם הצילום הדיגיטלי כולו, לא רק בטלפון: "איך שהעולם הזה עובד היום, לא משנה אם מדובר במצלמת אבטחה או במצלמה על רחפן - זה שמתחילים בצורך - למשל, אני רוצה לראות את הירח", מסביר אתר. "אחר כך מתכננים את העדשה שמתאימה למשימה, ואת הסנסור, והאלגוריתם מגיע בסוף, להסרת רעש או תיקוני צבע. ברחפן למשל צריכים עדשה שהיא קלה, בטלפון צריכים עדשה שהיא דקה, במצלמת אבטחה רוצים לכסות שטח כמה שיותר גדול כדי לחסוך בכמות המצלמות". האלגוריתמיקה של גלאס, טוענת החברה, יכולה לסייע בכל אחד מהיישומים האלו, "יש הרבה אפליקציות, אבל אנחנו כרגע ממוקדים בטלפון - זה לבדו שוק של 50 מיליארד דולר", אתר מסכם. 

מירוץ חימוש אלקטרוני

כל זה ודאי נשמע לכם יומרני מאד, ובצדק. אבל האמת היא שאתר עשה את זה כבר פעם, ויש לו תפקיד באיך שהטלפון שלכם נראה היום. בשביל הסיפור זה צריך לחזור אחורה: אתר שירת בצבא כפקח טיסה ואחרי השירות הלך ללמוד בטכניון. "כשהתקבלתי לטכניון נרשמתי להנדסת מכונות, אבל ביום הראשון של הלימודים הגיע לכיתה פרופ' מפוזר. הוא אמר שהוא פותח מחלקה לאופטיקה, ונתן על זה פיצ'. זה היה נשמע לי מרתק ונרשמתי. אלו היו קורסים נוספים וקשים מאד כך שתוך חודש רוב הנרשמים לאופטיקה פרשו". אבל אתר מוצא את הייעוד שלו בעולם האור והעדשות, וממשיך.

אגב הפרופ' המדובר הוא לא אחר מאשר ארז חסמן מהטכניון - אחד החוקרים הבולטים בעולם בתחום של האופטיקה שהצמיח דור של ממציאים בתחום. אתר: "כבר בשנה השנייה לתואר הלכתי לעבוד ברפאל, בדברים שקשורים למצלמות ואופטיקה. ובהמשך הפכתי למהנדס מן המניין ברפאל. ב-2007 הפכתי ליועץ עצמאי בתחום; חלק מהעבודות היו בתחום הביטחוני אבל לאט לאט דיבר אלי אתגר הצילום בטלפונים".

יום אחד נדלקת הנורה מעל ראשו של אתר. "חשבתי: מה עם נשים כמה עדשות במקום אחת בטלפון?". על בסיס הרעיון הזה אתר רושם חברה: LinX, אבל השנה היא 2009, משבר בשווקים ואתר מקבל כתף קרה מהשוק: "הייתי לגמרי מנותק מעולם הסטארטאפים, אבל הכנתי מצגת והתחלתי לשלוח אותה לכמה קרנות הון סיכון. כולן אמרו לי אותו דבר: 'זה מייקר את המחיר של הסמארטפון' - כשהטרנד היה להוריד את המחיר". אתר לא מצליח לגיוס הון חיצוני לסטארטאפ אבל אחת הלקוחות שלו כיועץ הייתה חברה הולנדית, ספין-אאוט של פיליפס, חברה שיצרה לנוקיה (אז עוד חברה גדולה) עדשות למצלמות. הם נדלקו על הרעיון והסכימו לממן את הסטארטאפ במלואו, תמורת מניות, במנגנון של גידול הדרגתי באחזקות.

"הפסקנו לחפש השקעות והמנגנון היה שאם היינו ממשיכים לנצח הם היו מגיעים ל-20% אחזקות", מתאר אתר את שיטת המימון. "אבל אז נוקיה התחילה לקרוס והחברה ההולנדית הזו, שכל הכנסותיה היו תלויות בנוקיה החליטה להפסיק לממן אותנו. לא יכולנו לשלם משכורות שלושה חודשים אבל היינו מאד קרובים לחתימת חוזה ענק לפרויקט עם גוגל, אז העובדים הסכימו לבוא כל בוקר בלי כסף, ונשארו לעבוד עד מאוחר". בסוף הכסף מגוגל נכנס, ולינקס משלמת את כל המשכורות רטרואקטיבית. גם הפרויקט עם גוגל מסתיים אבל אז ענקית אחרת מתחילה להסתכל בעניין על לינקס: אפל שמה.

"היה לי איש פיתוח עסקי, רוברט, בחור הולנדי-אמריקאי והוא אמר לי 'אפל רוצים להיפגש'", משחזר אתר. "זו לא הייתה פעם ראשונה, הכרנו אותם טוב, ואמרתי לו שאין לי כח, הם תמיד רוצים להיפגש, לראות דמו, מחייכים, ולא קורה עם זה שום דבר". אבל רוברט לחץ ולמרבה המזל אתר השתכנע, כי אפל מגיעה לפגישה בגישה אחרת, עם שאלות לעומק הטכנולוגיה ומבקשת פרוטו-טייפים לבדיקה במעבדה. "לי זה נהיה ברור שהמטרה היא רכישה ובאמת אחרי תקופה של בדיקות ושיחות טכניות זה עובר למישור של שיחות עסקיות".

כשמדברים על הרומן של אפל עם ישראל זוכרים את עסקת אנוביט מ-2011, שהכניסה את אפל לישראל, את עסקת פריים סנס מ-2013, שמספקת היום חיישן עומק רגיש לאייפון ומאפשרת גם דיוק בצילום (אוטו פוקוס) וגם  את נעילת המסך מבוססת תווי הפנים של הענקית מקופרטינו. אבל לאפל היו גם כמה רכישות קטנות בישראל - כאלו שרק במקרה דלפו לתקשורת. עסקת לינקס מ-2015 היא אחת מאלו.

זיו אתר; קרדיט: כריסטופר מייקל

"זה מצחיק לדבר על זה עכשיו", אומר אתר בחיוך עצוב, "כי העסקה הייתה אמורה להיחתם בקיץ 2014, הצוות מיזוגים ורכישות היה אמור לבוא לכאן, להכיר את המהנדסים, אבל אז התחיל מבצע צוק איתן והמועד נדחה שוב ושוב. בסוף אמרתי לבחור שלי מאפל: אולי במקום שאתם תשלחו לכאן 20 אנשים אנחנו נבוא אליכם? כל החברה שלנו זה 7 מהנדסים". כך אמר וכך היה, והעסקה נחתמה בתחילת 2015, ומעט אחר כך דלפה לתקשורת, בלי שום תגובה מצד אפל או לינקס. 

"זו הייתה עסקה קטנה יחסית, 20 מיליון דולר, אבל מלבד ההולנדים שהחזיקו אז 8%, כל הכסף הלך אלי ואל העובדים", אתר מספר. בספטמבר 2016 אפל תציג לראשונה את האייפון 7, המכשיר הראשון שלה עם שתי עדשות בגב המכשיר, והראשון עם LinX אינסייד. החוכמה היא לא לשים שתי מצלמות בגב הטלפון, אלא לייצר אלגוריתמיקה של סטריאו, שתאפשר עומק תמונה, ואת ה-Portrait Mode המפורסם של אפל, ואת זה לינקס אפשרה. היום, כמובן, רוב מכשירי הסמארטפון בעולם מגיעים היום בתצורה של ריבוי עדשות.

ורק כדי להשלים את התמונה: כמה שנים אחר כך, במסגרת מירוץ החימוש האלקטרוני בין יצרניות המכשירים, סמסונג רכשה את Corephotonics הישראלית ב-155 מיליון דולר. החברה "פיתחה מצלמה בעלת שתי עדשות לסמארטפונים והטכנולוגיה שלה נועדה לשפר את איכות הצילום", דיווח אז עיתון גלובס על העסקה. מתישהו סביב 2019, המועד לא בדיוק ידוע, אפל רוכשת עוד טכנולוגיית צילום בישראל, חברה בשם Camerai - עסקה שאנחנו שיודעים אליה רק על דרך המקרה. 

מזכרון יעקב לעמק הסיליקון

אחרי האקזיט אתר ושאר עובדי לינקס מצטרפים לאפל, והוא עובר מזכרון יעקב לעמק הסיליקון, שם הוא חי גם היום. על התקופה בתאגיד מקופרטינו הוא מספר: "היה לי טוב באפל אבל הבנתי שאני לא יכול לעשות משהו גדול ומערכתי כי לחברה גדולה יש Road map משלה. באמת ניסיתי, אבל הרגשתי שאני לא ממצה את עצמי. עד שאשתי שאלה אותי יום אחד: 'למה אתה לא שמח?'. החלטתי, אני אעזוב ואקים משהו. היו לי המון רעיונות וחלקם לא קשורים בכלל לעולם הצילום, אבל אחרי שחקרתי את הרעיונות בחרתי לחזור לצילום וקונסיומר. התחלתי לבדוק את הרעיון של גלאס בבית, בלי הוצאות, וראיתי שהקונספט בגדול עובד. ואז פניתי לבחור שעבד איתי באפל, תום בישופ, ואמרתי לו בוא תצטרף. אני בא מאופטיקה, חומרה ותכנון עדשות, והוא בא מעולם התוכנה. רשמנו את החברה ודיוויד היה הצ'ק הראשון".

דיוויד הוא דיוויד סטארק, מקרן Ground Up Ventures, קרן ישראלית-אמריקאית שהיה הראשון להאמין בחברה. "הייתה לנו איזשהי הכרות מוקדמת והוא ראה שכתבתי בלינקדין פוסט שאני עוזב את אפל, ושאל אותי על מה אני עובד", מספר אתר על מאחורי הקלעים של העסקה. עוד משקיעה מוקדמת בחברה היא קרן בשם LDV, קרן בוטיקית שמתמחה בעולמות הויזואליזציה, וכן יצרנית המצלמות הקוריאנית Namuga ועוד אנג'לים, ביניהם הצלם המקצועי כריסטופר מייקל. 

משמאל לימין: טום בישופ, זיו אתר, דאג מקאוון (והכלבה סופי); קרדיט: כריסטופר מייקל

גלאס פועלת מעמק הסיליקון ומעסיקה 11 עובדים: "יש בחברה בחור אחד, ישראלי שעובד מישראל, ועוסק בצילום ו-QA. יש בחור אחד גרמני, אבל הוא בא לכאן כל כמה חודשים ולתקופות ארוכות. חוץ מזה יש בחברה שני הודים, סיני, פיליפיני, בריטי, איטלקי ועוד שני אמריקאים מלידה. זה אופייני לעמק הסיליקון", מספר אתר. חוץ מהישראלי והגרמני כולם עובדים מהמשרד, קצת בניגוד לטרנד באמריקה: "אני אישית לא מאמין גדול של עבודה מהבית", אומר אתר, "ואצלנו מתעסקים בתמונות - מסתכלים אחד לשני במסך 100 פעמים ביום. גם קשה לנו לעבוד בזום, כי הוא מכווץ את איכות התמונה".

גלאס גייסה ב-2019 חצי מיליון דולר בפרה-סיד, הוסיפה 1.8 מיליון דולר בסבב סיד וכעת השלימה סבב שהיא מגדירה בתור Extended seed של 9.3 מיליון דולר. את הסיבוב הובילה גוגל ונצ'רס, והשתתפו בו גם הקרנות Future Ventures ו-Abstract Ventures, כמו גם הקרנות הקיימות. "הטכנולוגיה הקניינית של GlassAI מהווה התפתחות טכנולוגית מהותית בצילום חישובי", נכתב בהודעת הגיוס. "אנחנו מאמנים רשתות ניורונים כדי למצות את מלוא הפוטנציאל של מצלמת הסמארטפון". אריק נורדלנדר, המשקיע מגוגל ונצ'רס, מסר: "ליזמי החברה יש חזון ברור לגבי עתיד טכנולוגיית הדימות, ומצלמות סמארטפונים מבוססי Glass, ייהנו מתמונות איכותיות וחדות מאלו של מצלמות DSLR מסורתיות". 

Read more

התיזה עבור Hard Tech

התיזה עבור Hard Tech

ב-2011 פרסם מארק אנדריסן, מאנשי הון הסיכון הבולטים בעולם, את המנפיסט הכה מפורסם שלו: Software is eating the world. הוא ביקש לטעון שתוכנה ואפליקציות ישתלבו בכל תחום ותחום בחיים שלנו. הוא צדק. העולם חווה גאות ענקית בתוכנה, בעיקר דרך מודל עסקי של תוכנה כשירות, ומיליארדים של ערך נוצרו בעולם -

By Amitai Ziv
מחשב העל הישראלי חוזר לשולחן בעלות של 150 מיליון שקל

מחשב העל הישראלי חוזר לשולחן בעלות של 150 מיליון שקל

זהו סיפור מעט מפותל, שנגולל מיד, אבל הכותרת שלו פשוטה: ישראל מחזירה לשולחן את היוזמה לבנות מחשב-על מקומי, בגבולות ישראל, לטובת התעשייה והאקדמיה ובתקציב לא מבוטל. מדובר במחשב שיתמוך ביישומי בינה מלאכותית - מבוסס מעבדי GPU ופרויקט שעלותו בין 150 ל-200 מיליון שקל. הקול הקורא למחשב עתיד לצאת בתוך חודשיים-שלושה,

By Amitai Ziv
הון סיכון ועתיד העולם

הון סיכון ועתיד העולם

לעיתים נדירות קורה שאתה נתקל בטקסט שגורם לך לעצור באמצע ושנייה לנשום, להרהר בדברים. זו הייתה החוויה עבורי עם הטקסט שפרסם לאחרונה פקי מק-קרומיק בבלוג שלו תחת הכותרת: Venture Capital & Free Lunch. הון סיכון וארוחה חינם. כותרת המשנה של הטקסט היא Why Venture Capital is the Best Asset Class

By Amitai Ziv
אבודים במשחק? הסיפור של תעשיית האינדי גיימינג הישראלית

אבודים במשחק? הסיפור של תעשיית האינדי גיימינג הישראלית

טוטו וגל, אח ואחות, נמצאים לבד בבית ומעט משתעממים. טוטו משחק בגיים בוי וגל מנסה, לא מאד בעדינות, לגרום לו לשחק איתה. לבסוף הוא מסכים, הם נכנסים למשחק דמיון עם דמויות מומצאות, אבל אז סוג-של נלכדים בדמיון, ומחפשים את הדרך החוצה. הדרך הביתה רצופה דמויות מוזרות וחידות שעליהם לפתור. זו,

By Amitai Ziv