"עצירה, סיבוב, נסיקה"? תחזיות ל-2024 בהייטק הישראלי
אז המעולים מהפודקסט "ויקלי סינק", תור ונבות, הזמינו אותי לפרק סיכום שנה ותחזיות לשנה הבאה, בהייטק הישראלי, ובכלל בטק. יחד איתנו פיטפטה גם נעמה מטרסו קרפל מגוגל, והיה פשוט כיף. הנה הפרק ואני מקווה שתאזינו. אבל על הדרך חשבתי להרחיב קצת גם בכתב. אז הנה 7 תחזיות להייטק הישראלי בשנה הקרובה.
מחצית ראשונה - מרחץ דמים
מצב הטק המקומי לא טוב, אין זה סוד, והענף נמצא בדיאטה חריפה בשנתיים האחרונות, בכל היבט ומובן: גיוסי הון, אקזיטים, מספר עובדים - כתבתי על זה יותר באריכות כאן. אבל מה הלאה?
רשות החדשנות ערכה ממש לאחרונה סקר בקרב 2800 חברות סטארטאפ שהגיעו עד סבב B והתוצאות שלו היו עגומות. 54% מהחברות דיווחו שיש להן “זמן ריצה” של חצי שנה (כמחציתן העריכו זמן ריצה של עד 3 חודשים!) ויותר מחצי מהחברות העריכו בכנות שהן פשוט לא יצליחו לגייס הון נוסף. המשמעות? מרחץ דמים בחציון הראשון של 2024, אין דרך נעימה לומר את זה. הרבה חברות סטארטאפ הולכות להיסגר בשני הרבעונים הראשונים של השנה, יהיו פיטורים, יהיו מחיקות, זה יהיה כואב ועצוב.
אבל בהסתכלות מאקרו אולי זה הכרחי, כדי שהייטק הישראלי יבנה מחדש על אדנים יותר יציבים. נוצרו בבועה של 2021 גם כל מיני תופעות שליליות נלוות. הנה למשל אחת מהן, גרף שהפיקו האלופים מלובי 99 שמתאר מה התשואות שהניבו ההנפקות בבורסה הישראלית ב-2021, רובן חברות טק. ואלו החסכונות שלנו.
מיזוגים ורכישות
בעוד אנחנו מדממים, בינתיים בניכר, הנאסד"ק מסיים את השנה הטובה ביותר שלו מאז 1999. מה המשמעות של זה עבורנו? ובכן, עבור חברות הטק הגדולות נוצרת הזדמנות לקנות במטבע זול יחסית, המנייה, חדשנות במחיר מציאה. לכן ניתן להעריך שיהיו הרבה מיזוגים ורכישות בהייטק הישראלי ב-2024. יהיו אקזיטים גדולים, אקזיטים קטנים, אקזיטים עצובים, אקוויהיירס, אבל יהיו. זה לא רע - ובכל מקרה עדיף מסגירה מוחלטת של חברה. אולי דרך רכישות כאלו יפתחו בישראל עוד מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות - שמספקות יציבות לשוק בעיתות מצוקה (כמו העת הזו).
האם "להציל" את הייטק?
זו לא תחזית אבל בפרק של ויקלי סינק דנו בקצרה בסוגיה האם המדינה צריכה לסייע להייטק בתקופת המשבר הנוכחית, כמו שעושים כעת עם תקציב ייעודי של רשות החדשנות בסך 400 מיליון שקל. נבות היה חד משמעי: לא. סטארטאפים שלא יכולים לשרוד, לא צריכים לשרוד.
אני חולק עליו. באינטואיציה אני שואל את עצמי אם קיים כשל שוק שבמסגרתו סטארטאפים טובים לא מקבלים מימון? התשובה היא כנראה כן. כרגע מה שקורה בישראל מפחיד מידי בשביל משקיעים זרים והם נרתעים גם מהשקעה בחברות טובות. ככל שאנחנו מקבלים את ההנחה שיש כשל שוק זמני, אז יש מקום בעיני למעורבות מדינה שנעשית במשורה ובשכל.
קיבלתי לאינטואציה הזו (סוג של) אישוש. ב"רלוונט" דיבר ד"ר דודו לגזיאל על התועלות הטכנולוגיות שיצאו לארה"ב ממלחמת העולם השנייה. לגזיאל סוקר מחקר כלכלי טרי לפיו השקעה ממשלתית של ארה"ב במחקר בסיסי בנושאים שקשורים למלחמה - רדאר, גרעין, פניצילין - יצרה גלגל היזון חוזר חיובי שהשפיע על הפטנטים בתחומים האלו גם הרבה אחרי שהמלחמה הסתיימה. זה אחלה אייטם לצפות (דקה 16 והלאה) בו והנה קישור גם למחקר האקדמי.
עוד גו'נקוס?
בשנה החולפת פרצו שתי פרשיות שהסעירו את הייטק המקומי. אני מדבר כמובן על פרשת ג'ונקו ופרשת וסטו - שתי חברות סטאראטפ שהתסברו להיות (כל אחת בגוונים שלה -ובזהירות הנדרשת) מקרי הונאה פר אקסלנס. כשהיה קל לגייס כסף, התחרות על כל עסקה הייתה עזה, הדיו-דיליג'נס הפך רופף, וכך נוצרו גם מקרים כאלו. התחזית? אני לא רואה סיבה שלא יתגלו עוד מקרי ג'ונקו בשנה הקרובה, ויש כבר שמועות כאלו לגבי מצגי שווא שימוש לא ראוי בכספים וכדומה, במספר חברות סטארטאפ. הדקו את חגורות הבטיחות.
"עצירה, סיבוב, נסיקה"?
הנה תחזית נועזת: הממשלה הנוכחית לא תסיים את 2024. חיילים שחוזרים מהקרב והורים שכולים הם כח אדיר שקשה לבלום אותו. הכאב והדם יהפכו לזעקה שתוביל לשינוי פוליטי. למה אני מקשקש על זה? כי ככל שהממשלה הנוכחית משפיעה לרעה על הייטק המקומי, כך ממשלה רעה-פחות יכולה להשפיע לטובה על הייטק המקומי. אני מאמין שה-DNA בישראל חזק, ואחרי המלחמה יהיה דרייב להשתקם, ליצור - תקשיבו ליזהר שי. אני מקווה (ומאמין) שלקראת סוף 2024 הייטק הישראלי יתחיל להרים את הראש ויכנס לתקופת פריחה חדשה.
נוצר כעת בישראל דור של יזמים למודי משבר, וגם, אם להיות כנים, משקיעים שלראשונה חוו משבר. לכן, אני מעריך, שחברות הסטארטאפ שקמות כעת הן חברות יעילות יותר, זהירות יותר, שמחפשות בעיה אמיתית וכלכלה בשלבים מוקדמים יותר. בקיצור - חברות טובות.
ההייטק הישראלי והחברה הישראלית
באוקטובר 2022, תקופת הבחירות בישראל, כתבתי טור די ביקורתי על הייטק הישראלי. אלו היו ימי הקמפיין של בן גביר וכתבתי שלא מספיק לשים דגלי גאווה במשרד. “אני חושב שההייטק צריך לקחת יותר אחריות על החברה הישראלית”, טענתי אז.
והנה, קצת אחרי זה, כשהוכרזה המהפכה המשפטית, הייטק הישראלי הפך לחזית ההתנגדות לרפורמה בצעדי מחאה מגוונים. זו תמורה נהדרת, שהפכה עוד יותר נכסית אחרי ה-7 באוקטובר שהייטק הישראלי נכנס דה פקטו לחלל שהשאירה המדינה בכל היבט: מקטיף עגבניות ועד הסברה - מאות יוזמות.
אני חושב שזה “כאן להישאר”. שמערכת היחסים מדינה-חברה אזרחית בישראל השתנו לטווח הארוך ושההייטק ימשיך לקחת חלק משמעותי יותר בחברה הישראלית, גם מהסיבות הטובות של אכפתיות ויכולות, וגם מהסיבות הרעות של העדר מדינה מתפקדת.
רשתות חברתיות
בפודקסט דיברנו לא מעט על רשתות חברתיות, על טוויטר, הידועה גם כ-X, ועל אפקט הרשת הבלתי שביר שלה. דיברנו על טלגרם והמלחמה (והייתה מחלוקת) ודיברנו גם הרבה על טיקטוק. אני חושב שטיקטוק היא רעה-חולה, משתי הסיבות הידועות: גניבת הקשב, והמנוע האלגוריתמי המיסתורי של החברה, שקשור כנראה לממשל הסיני.
והנה התחזיות: טיקטוק תמשיך לשגע רגולטורים מערביים שינסו להצר את צעדיה. ותחזית יותר ספוקליטיבית: תהיה שערוריה כלשהי ב-2024 שקשורה בבחירות לנשיאות בארה"ב ולטיקטוק. כמעט מתבקש לא?
דיפנס טק
בפרק הסכמנו על כך שטכנולוגיות "הגנה" וטכנולוגיות דואליות (Dual use) הן דבר חם ויישארו כאלו לתקופה הקרובה. זה לא עניין ישראלי ולא נוגע רק למלחמה בעזה - יש מלחמה באוקראינה ומתיחות בעוד חזיתות בעולם (סין-טאיוואן, איראן-ערב הסעודית).
לאחרונה קרן TLV פרטנרס פרסמה תיזה בנושא, אבל הטרנד מתחיל בעמק הסיליקון. בסקירה שנעשתה לאחרונה על התחום ב-Pitchbook נכתב כי סיפורי הצלחה כמו פלנטיר וספייס-איקס עוררו תאבון בקרב משקיעים להיכנס לתחום וסך השקעות ה-VC ב-Defense tech ב-2021 היו גבוהות ב-40% משבע השנים הקודמות... גם יחד. בפיצ'בוק צופים המשך גידול בתחום ב-16% בשנה הקרובה. תקציבי הבטחון גדלים, התעשיות הבטחוניות פורחות, ואין סיבה שחדשנות הדיפנס לא תמריא יחד עימן. יזמים ישראלים יודעים לזוז מהר, וגם מבינים בביטחון, בשל הרקע הצבאי. אפשר להעריך בשקט שזה יהיה תחום חם גם בטק המקומי ב-2024.
